רדיו/טלוויזיה: אני מצרף את שניהם יחדיו מכיוון שהם דומים במהותם, ואלו הם המסורתיים שאדם חושב עליהם שהוא שומע את המילה ״קריין״.
מאופיינת בדיבור בקצב מהיר, לרוב מוגבלת בזמן, ומנסה להעביר מקסימום מסר במינימום זמן.
הסברתית:
סרטוני הדרכה למיניהם, לומדה, מצגות, או כל תוכן ארוך יחסית שמנסה להסביר או ללמד אותך משהו במהלכו.
מכירתי:
״אוהבים נקניקיות?!״
לא סתם. אבל באמת , תחשבו על הכרוז בקניון שמכריז על 50% הנחה בחנות כלי הבית ל30 דקות הקרובות.. אז בול.
לוקאליזציה:
משמע, לקחת תוכן קיים, לרוב וידאו שנעשה בשפה אחרת, ו״הלבשה״ של אותו המלל (רק מתורגם) כך שיאכלס בדיוק את אותו החלל ואורך של הטקסט המקורי.
זה הליך נפוץ שחוסך בעלויות, היות וכך מייצרים סרטון אחד, ומלבישים עליו כל שפה מבוקשת. לרוב מדובר באנימציות או סרטוני הדרכה,
אך אם מדובר בלוקאליזציה של בני אדם כמו בסדרות או בסרטים, זה כבר תהליך שנקרא דיבוב. דומה בטבעו, אך יותר מורכב במהותו.
ניתוב שיחות :
ה-קלאסי.. ״שלום, משרדינו סגורים כעת. שעות הפעילות …״
אודיו בוקס או ספרים מוקלטים:
פה מדובר בהקלטה ארוכה מאוד, שיכולה לקחת ימים ושבועות לפי אורך הספר,
ובו הקריין, צריך להיות מספר דמויות במקביל, שנשמעות שונה אחד מהאחר, לפעמים אפילו מהמין הנגדי,
וכמובן להיות משכנע ואמין לכל אורך ההקלטה.
זו רשימה חלקית, וישנם עוד המון,
ולכן, כדאי לפנות למקצוען, ולא לפנות לגישה של:
״כמה קשה זה יכול להיות? אני אקליט את עצמי…״
תחשבו על זה:
בחתונה שלכם, אתם נותנים לחבר שלכם מצלמה , או שאתם לוקחים צלם מקצועי להנציח את האירוע?
אבל לשניהם יש מצלמה ,לא? בדיוק. אותו דבר בקריינות.
